החלטה בתיק צ"מ 19875-02-13

בפניי בקשה לביטול צו סגירה מנהלי אשר הוצא על ידי המשיבה כנגד המבקש החל מיום 10.2.2013 ועד ליום 11.3.2013 בהתאם להוראת סעיף 23 (א) לחוק רישוי עסקים , תשכ"ח - 1968 .

רקע עובדתי וטענות הצדדים :

1)      המבקש הינו בעל עסק לממכר מזון ושתייה חריפה בשם "בלק קופי" הממוקם ברחוב "דרך הבנים" בישוב חצור-הגלילית (להלן : " העסק ") . בתאריך 10.2.2013 ניתן על מפקד תחנת "ירדן" שבראש-פינה , סנ"צ רן לוי ,  צו לסגירת העסק  החל מיום 10.2.2013 ועד ליום 11.3.2013 בהתאם להוראת סעיף 23(א) לחוק רישוי עסקים בנימוק כי הצו דרוש לצורך שמירה על שלום הציבור וכן גם לצורך החזרת שלום הציבור שהופר .

2)      בתאריך 10.2.2013 נערך למבקש שימוע בפני מפקד תחנת המשטרה "ירדן" וכן גם בפני רכז הרישוי של התחנה , בחשד לביצוע עבירה של טיפול רשלני בתרופות או בחומר רעיל  לאחר שנתפסו בשטח העסק כדורי "ויאגרה" לצורך מכירתם ב"שוק החופשי" לכל דורש .        המבקש ציין במעמד השימוע , כי קיים בידיו רישיון זמני להפעלת העסק לרבות אישור כיבוי אש ואישור מתאים ממשטרת ישראל . עם זאת , לגרסתו , הכדורים אשר נתפסו על ידי המשטרה בשטח העסק נרכשו על ידו מסוכני מכירות אשר לא ציינו בידיו במעמד רכישת הכדורים כי מדובר בחומרים אסורים למכירה . המבקש הוסיף וציין במסגרת הליך השימוע , כי אין בכוונתו להחזיק בעסק את הכדורים וכי הכדורים הוחזקו בקופסאות אטומות , ברם נימוק זה נדחה על ידי המשיבה אשר החליטה בתום הליך השימוע לסגור את העסק למשך פרק זמן של חודש ימים , לצורך שמירה על בטחון הציבור ושלומו .

3)      זאת ועוד , המבקש הבהיר בבקשתו כי מנימוקי מתן הצו המנהלי לסגירת העסק עולה , כי המשטרה התרשמה בתום הליך השימוע מכך שלא ניתן לעסק רישיון הפעלה , וזאת על אף שחרף לשון הפסיקה אזי ניהול עסק ללא רישיון מתאים איננו עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 23 (א) לחוק רישוי עסקים . המבקש מוסיף ומדגיש בבקשתו , כי סגירת העסק תגרום לפגיעה אנושה בפרנסתו ובמטה לחמם של בני משפחתו שלו וכן גם של יתר שותפיו לעסק , וכי הצעד אשר ננקט על ידי המשיבה הינו חמור ובלתי מידתי ביחס למעשיו קל וחומר מהמעשים המיוחסים לו הופסקו על ידו לחלוטין . 

4)      מתגובת המשטרה עולה , כי בתאריך 10.2.2013 אישרה הרשות המקומית למבקש לקבל רישיון זמני להפעלת העסק , אולם בניגוד לטענת המבקש לפיה הכדורים הוחזקו באריזות סגורות הרי שבשלב החקירה נתחוור לה כי המבקש מכר בעסק מספר סוגי כדורים להגברת האון הגברי , ובכלל זאת כדורי "סיאליס" , "טייגר" ו"ויאגרה" , אותם הציג  בפרהסיה בסמוך למוצרי האלכוהול אותם הינו מוכר בעסק . עוד מציינת המשטרה בתגובתה , כי בימים אלה נבדק החשד לפיו המבקש מכר בשטח העסק כדורים מזויפים , וכי אנשי התחנה ממתינים לקבלת אימות החשד ממעבדות המשטרה .

5)      במהלך הדיון בביהמ"ש ציין ב"כ המשיבה , כי במהלך התקופה הקרובה בכוונת המשיבה להגיש כנגד המבקש כתב אישום בגין המתייחס לפן הפלילי של מעשיו , וכי בניגוד לטענות המבקש אין הוא משתף פעולה עם המשיבה במהלך הליך החקירה המתנהל  כנגדו . לגרסת המשיבה , המבקש נמנע מלהתייצב לחקירות ואף נמנע מלהמציא לרשות המשיבה מסמכים מהותיים לחקירה , ובפרט את חשבוניות המס אשר הונפקו על ידי העסק . עוד מציינת המשיבה , כי קיים בידי המשטרה מידע מודיעיני סודי ביחס לפעילות העסק המחייב את הותרת הצו על מכונו .  אשר לטענה לפיה הכדורים הוחזקו באריזות סגורות הדגיש ב"כ המשיבה בדבריו כי חלק מהכדורים אותרו כשהם מאוחסנים בתוך אריזות פתוחות בעוד שחלק אחר הימנם אותר בתוך אריזות סגורות . בתגובה לטענות אלו ציין ב"כ הנאשם כי כל עוד לא הוצגה בפני ביהמ"ש תעודת חיסיון ו/או ראייה מהותית אחרת לפיה המבקש ממשיך בפעילות מכירת הכדורים אזי אין מקום להותרת הצו על מכונו . 

דיון והכרעה :

6)      מנימוקי הצו עולה , כי הצו ניתן בהתאם להוראת סעיף 23(א) לחוק רישוי עסקים הקובע כי קצין משטרה בדרגת רפ"ק ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירת חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים באם הדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר למשך פרק זמן של עד שלושים יום . בענייננו , אין כל מחלוקת כי ניתן לנאשם היתר זמני מטעם הרשות המקומית למכירת משקאות משכרים בעסק ואף לא הוכחה הזיקה שבין מכירת המשקאות לבין שמירת שלום הציבור . ברם , עיון בהוראות הסעיפים 20 ו - 21 לחוק רישוי עסקים מעלה , כי חוק רישוי עסקים מסמיך שורה של פונקציונרים , לרבות משטרת ישראל , להורות על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק וזאת במידה וישנו יסוד סביר להניח כי נעברה בעסק או לגביו עבירה לפי סעיף 14 לחוק . 

7)      צו הפסקה מנהלי המוצא מכח סעיף זה יעמוד בתוקפו 30 יום כאשר בתום התקופה ניתן להאריכו לתקופה נוספת של 30 יום וזאת במידה והוגש לבית המשפט כתב אישום בגין העבירה ששימשה עילה להוצאת הצו כאשר במסגרת הגשת כתב האישום , ניתן יהיה לעתור לצו הפסקת עיסוק כמפורט בסעיף 17 לחוק. במסגרת הביקורת השיפוטית על הצו שומה על בית המשפט לבחון האם היה לרשות המנהלית יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה בעסק או לגביו לפי סעיף 14 לחוק , האם באמצעות הצו תושג התכלית לשמה הוענקה הסמכות והאם נפלו פגמים בשיקול הדעת המנהלי המצדיקים התערבותו .

8)      עיון בטענות המבקש בלבד,  מצביע בבירור על כך כי האחרון החזיק בשטח העסק כדורים רבים לצרכים מסחריים , וזאת בניגוד גמור להוראת תקנות הרוקחים (מכירה של תכשיר בלא מרשם שלא בבית מרקחת או שלא בידי רוקח) , התשס"ה - 2004 . תקנה זו קובעת , כי בעסקים דוגמת עסקו של המבקש , ובכלל זאת מרכולים , קיוסקים , עסקים לממכר משקאות , עסקים לחלוקת תכשירים רפואיים , בתי אירוח ולינה וכו' , נדרש בעל העסק למכור חומרים מן הסוג האמור אך ורק בכפוף לכך שהגיש לרוקח המחוזי בלשכת הבריאות המחוזית , בקשה מתאימה לממכר ולהחזקה של חומרים פעילים ורק לאחר שקיבל מהרוקח המחוזי רישיון מתאים להחזקת החומרים ולמכירתם .

9)      סעיף 20 אינו בעל מטרה עונשית אלא בעל מטרה מניעתית המעניק את הסמכות להביא לסגירתו המיידית של בית עסק ללא צורך בפנייה לבית המשפט. סמכות זו מוגבלת בהתאם לסעיף 21  לחוק רישוי עסקים למשך פרק זמן של עד שלושים יום , אך ניתן להאריכה ל-30 יום נוספים בתנאי שהוגש כתב אישום . אין די בעובדה שבית העסק פועל ללא רישיון כדי להצדיק הוצאתו של צו סגירה מנהלי, אלא יש להראות כי בית העסק מסכן את שלום הציבור או יוצר סיכון אחר בפעילותו בנוסף על העובדה שהוא נעדר רישיון עסק , שכן "דרך המלך" לטיפול בעברייני רישוי הוא הגשת כתב אישום לפי סעיף 14 לחוק, ובמקרים המתאימים הגשת בקשת לפי סעיף 17 לחוק להוצאתו של צו שיפוטי להפסקת העיסוק בעסק.

10)  הסמכות להוצאתו של צו הפסקה מנהלי הוא אפוא חריג, שנועד לעצירה מיידית של עסק הפועל ללא רישיון עוד טרם קיומו של הליך משפטי שעשוי להיות ממושך. הואיל ומדובר בסמכות דרקונית העלולה לפגוע בזכויות היסוד של הפרט ובחופש העיסוק שלו עוד טרם הורשע או אף הועמד לדין יש להשתמש בה בזהירות ורק במקרים דחופים , בהם גובר האינטרס הציבורי על האינטרס הפרטי. דהיינו , אך ורק במקרים בהם מתעורר צורך דחוף הקשור בחוק רישוי עסקים  ובכלל זאת סגירתו של עסק חדש שנפתח ללא רישוי, מניעת מטרד, או חשש לסכנה לשלום הציבור, בריאותו או בטחונו (ראה : צ"א 61493-12-12 (שלום חדרה) ערן קסנר נ' מועצה מקומית זכרון יעקב מיום 3.1.2013 ואסמכתאות דשם ; ד"ר אליהו וינוגרד , דיני רשויות מקומית ,כרך א' ע"מ 471) . סעיף 20 לחוק רישוי עסקים אף אינו מחייב שמיעת טענות בעל העסק טרם הוצאת הצו ויתכן שהדבר נעוץ בטיעון לפיו אין לאדם זכות מוקנית לנהל עסק הטעון רישיון ללא רישיון ( ראה : ע"פ (חיפה)                36385-11-09 עיריית חיפה נ' אנטואן שוקחה ובניו בע"מ  מיום 29.12.2009) .

11)  במהלך הדיון בביהמ"ש,  בחר המבקש שלא להתייחס לטענות המשיבה לפיהן הינו ממאן לשתף פעולה עם המשטרה ולהציג בפני המשיבה את מלוא המידע הנוגע להתנהלות העסק . כמו כן , התרשמתי כי על המשיבה לסיים את פעולות החקירה על מנת לגבש באופן סופי את עובדות כתב האישום , ובפרט את בדיקות המעבדה הנוגעות לאימות החשד הנוגע לזיוף הכדורים הנמכרים בעסק . בענייננו , לא הוצגה על ידי הנאשם כל ראייה לפיה פנה אל הרוקח המרכזי בבקשה להחזקת הכדורים ולמכירתם , ולכן אינטרס הציבור אינו מאפשר להעניק למבקש אישור להפעלת העסק ללא רישיון מתאים למכירת כדורים ולהמתין לקבלתו בטרם פתח העסק .

12)  בית המשפט לא ייתן הכשר להמשך הפעלתו של העסק הפועל ללא פיקוח גורמי הרישוי הרלוונטיים, באופן המהווה סכנה לשלום הציבור , מה גם שהמבקש לא עמד בנטל ולא הוכיח כי נפל פגם בשיקול הדעת שעמד בבסיס הוצאת הצו המצדיק התערבות בית-המשפט. אשר על כן , בשלב זה הבקשה  נדחית .

13)  עם זאת , נוכח התחייבותו של הנאשם שלא להמשיך במכירת הכדורים בעסק ונוכח הפגיעה הקשה במבקש ובבני משפחתו וכן ביתר המשפחות הסמוכות על שולחן המבקש,  הנני מורה למשיבה להודיע עד ליום 3.3.2013 האם הינה מסכימה לביטול הצו או לצמצומו .

14)  נוכח התיקון לחוק המסמיך גם את משטרת ישראל לאשר צווים מכח סעיפים 20 ו - 21 לחוק רישוי עסקים הנני מורה לב"כ המשיבה כמי שאמון על ייצוג המשיבה במחוז הצפון בבקשות מן הסוג בו אנו עסקינן , להסב את תשומת לב כלל מפקדי התחנות במחוז צפון לשוני שבין עילות סעיף 23(א) לחוק רישוי עסקים לבין הוראות סעיפים 20 ו - 21 לחוק רישוי עסקים .

15)  המזכירות תמציא תוכן החלטה זו בפקס לב"כ הצדדים .

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ג, 17 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: